הגדרה
הרטבת לילה “אנורזיס”, ביוונית ENURESIS – “אני עושה מים”, הינה תופעה הנובעת מחוסר היכולת לשלוט בהטלת שתן בזמן השינה, או מאיבוד שתן לא רצוני בתקופה שבה היה אמור הילד להגיע לשליטה מוחלטת בשלפוחית השתן.
הרטבת לילה הינה בעיה שכיחה בקרב ילדים אשר יכולה לגרום מטרד ומבוכה לילד, דאגה ונטל להורים. כדאי לדעת, כי ניתן לטפל בבעיה זו.

הבשורה
ניתן לטפל בהרטבת לילה בהצלחה. הטיפול החדשני והמועדף כיום הוא טיפול התנהגותי משולב בפעמונית.
הרטבת לילה המאופיינת בשינה עמוקה, היא ההרטבה השכיחה ביותר. חשוב לדעת שניתן ומומלץ לטפל בהרטבת לילה. הטיפול משפר את האווירה המשפחתית וההערכה העצמית של הילד שקם כל בוקר יבש ללא הלחץ היומי של ההרטבה.

דרכי הטיפול בתופעה
שני סוגי הטיפול העיקריים בהרטבת לילה הם:
הטיפול התרופתי – הכולל טיפול על בסיס הורמונלי, הכולל תחליף להורמון ADH. הניתן בכדורים או כתרסיס באף.  ההשפעה פגה ברגע שמפסיקים את התרופה ואז ההרטבה חוזרת. ישנן גם תרופות מסוימות נגד דיכאון, שיש להן השפעה על הגדלת הקיבול של שלפוחית השתן, וגם על סף הערנות בזמן השינה. כמובן שאין לקחת תרופות ללא המלצת רופא.
הטיפול ההתנהגותי – הכולל טיפול בהתניה עם פעמונית או זמזם , ניתן לרכוש כאן באתר.
בטיפול ההתנהוגתי הילד עובר תהליך של למידה. בעת ההרטבה בלילה מצלצל פעמון ומעיר את הילד. הילד מקשר בין הגירוי של השלפוחית המלאה והתכווצותה לבין שמיעת הפעמון.  כאשר המכשיר מצלצל ומעיר את הילד עליו להפסיק את הצלצול וללכת לשירותים. בהדרגה הילד לומד לזהות את התחושה של שלפוחית מלאה, גם ללא הפעמון.
סיכויי הצלחה של שיטה זאת לגמילה מגיעים עד 70%.
אנו במכון תמר מאמינים, שקודם כל רצוי לנסות להתמודד עם בעיית ההרטבה בבית במסגרת המשפחה.

כיצד מתפקדת השלפוחית ?
שלפוחית השתן משמשת כמאגר לשתן המופרש משתי הכליות ומובל אליה בשני צינורות – הנקראים שופכנים. השלפוחית מסוגלת, בזכות השרירים שבה, להגדיל את נפחה כדי להכיל את השתן הזורם מהכליות. היא מסוגלת להחזיק בשתן גם בזכות הסוגר – שהוא מערכת שרירים טבעתיים החובקים את השופכה.
השופכה – היא הצינור המוביל את השתן מהשלפוחית החוצה. הבקרה על תפקוד השלפוחית הינה מורכבת. כאשר השלפוחית מתמלאת היא שולחת אותות דרך מערכת העצבים אותם חש הילד כצורך להטיל שתן. בזמן הטלת השתן מתכווץ שריר שלפוחית, הסוגר מרפה מהשופכה והשלפוחית מתרוקנת לגמרי. כמות השתן הנוצרת בכליות תלויה בכמות הנוזלים שאנו שותים. היכולת לשלוט על שלפוחית השתן מתפתחת בהדרגה.

סוגי הרטבה
הרטבת לילה, או במינוח הרפואי NOCTURNAL ENURESIS, היא השכיחה מבין סוגי ההרטבות, והיא מוגדרת כשחרור לא רצוני של שתן במהלך שנת הלילה.
חוקרים מדווחים שההרטבה נפוצה ב-20% בגיל חמש ובדרך כלל יורד עם העלייה בגיל.
הרטבת הלילה היא תופעה מוכרת ברוב התרבויות, בכל השכבות הסוציואקונומיות . הוכח שאין קשר בין רמת האינטליגנציה ובין הרטבה אצל ילדים.
מקובל לחלק את ההרטובת לשני סוגים:
הרטבה ראשונית או במינוח המקצועי PRIMARY ENURESIS, פירושה שהילד לא נגמל מעולם ומעולם לא השיג שליטה מלאה על שלפוחית השתן בלילה,היות שהילד לא למד להגיב בצורה נאותה לגירוים הבאים משלפוחית השתן. להגדרת ההרטבה הראשונית שייכים רוב הילדים המרטיבים. בהרטבה מסוג זה הטיפול ההתנהגותי בעזרת שימוש בפעמונית (ראה רכישת סוגי מכשיר באתר שלנו) מומלץ ומתאים.
הרטבה משנית, או במינוח המקצועית SECONDARY ENURESIS,פירושה שהילד כבר נגמל בעבר מהרטבה ראשונית, ולאחר כחצי שנה של הפסקה הוא שב ומרטיב.  סוג זה של הרטבה הוא בדרך כלל תגובה לשינוי רב משמעות בסביבת הילד או במשפחתו. יש לערוך בירור על תופעת הרגרסיה, וזאת במטרה להבין את היחסים ביניהם. הילד לומד להתמודד עם מצבי דחק.